מהו הסכם סודיות – Non-Disclosure Agreement

שתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הסכם סודיות הוא מסמך משפטי במסגרתו הצדדים החתומים עליו. מתחייבים לשמור בסודיות, כל מידע שמועבר ביניהם במסגרת ההתקשרות ביניהם. ומוגדר על ידם כרגיש, סודי או כסוד מסחרי.

לא כל מידע המוגדר על ידי צד כסוד, הוא אכן סוד מסחרי הזוכה להגנה.

זכרו! חובת הסודיות לא תחול על מידע שהיה ידוע למקבל המידע לפני מסירתו על ידי בעל המידע או על מידע שהפך לנחלת הכלל. שלא עקב הפרת חובת הסודיות על ידי מקבל המידע.

 

מהו המועד לחתימה על הסכם סודיות?

במרבית המקרים, הסכם סודיות הוא תנאי מקדמי  לתחילת מו"מ לקראת התקשרות עסקית. ולעיתים רבות, חובת הסודיות בצורותיה השונות מהווה גם חלק מהותי מהחוזה שיחתם במסגרת התקשרות כזו. המועד הרלוונטי, לחתום עליו הוא המועד הראשון בו מחליטים 2 צדדים לדון בהתקשרות הפוטנציאלית. טרם תחילת החלפת מידע, בכתב או בע"פ או בכל מדיה אחרת, ביניהם.

לפני שאתם מבקשים חתימה על הסכם סודיות חשוב לנתח את הנסיבות והסיטואציה ולהבין האם אתם באמת זקוקים להסכם סודיות. לחילופין, אם אתם נתבקשתם לחתום עליו – האם כדאי לכם לחתום עליו.

 

לעיתים רבות, אנשי עסקים, יזמים וממציאים נוטים להגזים בחשיבות/סודיות המידע שברשותם. ולהגזים בשאלת סודיותו של הפטנט או הטכנולוגיה הייחודית שברשותם.  ונוטים להאמין כי הם סודיים. אבל, ישנם  מצבים  בהם חתימה על מסמך כזה, מגבילה ובת סיכון. במיוחד כאשר הצדדים עוסקים ובאים מאותו תחום עסקי. וחולקים מטבע העניין, מידע חופף דווקא במצבים אלו, חיוני שיערך וייחתם כתב סודיות מדויק ומוגדר הקובע את תחולת חובת הסודיות באופן ברור.

לא תמיד תתקבל הבקשה של צד לחתימה על הסכם סודיות, בטוב, ולעיתים היא תרים חומה של חשדנות ואולי נגטיביות.

על כך יאמר, ב"כלל אצבע", מי שמסרב לחתום על הסכם סודיות, כדאי לא למהר ולחלוק אתו מידע.

 

מהו סוד מסחרי לפי חוק עוולות מסחריות?

חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 מגדיר "סוד מסחרי", "סוד"  – "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו";

 

מתי מומלץ לחתום על הסכם סודיות:

ישנן מערכות יחסים שונות, בהן מומלץ לחתום על הסכם סודיות:

 

  • הסכם סודיות עם משקיע/ים – במהלך החיים העסקיים, כאשר יזם או חברת start-up מחפש/ת השקעה ברעיון שלו או בחברה, הם פונים למשקיעים פוטנציאלים.
    במצב זה, הסכם הסודיות נועד להגן על הקניין הרוחני של היזם או החברה, הפטנט, הטכנולוגיה החדשנית, התוכנית העסקית, התוכנית השיווקית שלהם וכל מידע סודי מבחינתם שייחשף למשקיע.

 

  • הסכם סודיות עם עובד – בהסכמי העסקה שונים, בד"כ בעולם ההייטק ו/או במשרות אמון במסגרתן יש חשיפה רבה למידע רגיש.
    ניתן לראות סעיף סודיות שמטרתו להגן על הידע/הטכנולוגיה של החברה ולמנוע שימוש לרעה על ידי עובד, הימנעות מתחרות – זליגה למתחרים, הקמת עסק מתחרה לזה של המעסיק. במקרה בו, במסגרת עבודתו, אצל מעסיק מסוים, עובד ממציא המצאה, המידע ופיתוח ההמצאה שייכים למעסיק. אלא אם נחתם בין העובד והמעסיק הסכם מראש שהגדיר מצב שונה.

 

  • הסכם סודיות בין חברות/גורמים עסקיים – כאשר חברות או מספר אנשי עסקים מעוניינים לבחון אפשרות של שיתופי פעולה עסקיים.
    כל אחד מהם יבחר להגן על הזכויות והאינטרסים הייחודים של כל אחד מהם, ושל שיתוף הפעולה העסקי הספציפי ביניהם. לדוג' עסקה בין חברת נדל"ן לחברה טכנולוגית.

 

  • הסכם עם יועצים – כאשר בעל עסק מזמין יועץ לבדוק את העסק שלו ואת התנהלות כדי להמליץ בפניו על דרכים לפיתוחו, ייעולו וכו'.
    בעל העסק מזמין הייעוץ  , יכול לבחור להגן על המידע העסקי שעתיד להיחשף בתהליך הייעוץ ולהחתים את היועץ על הסכם סודיות.

 

 

 

 

הדגשים החשובים בהסכם סודיות:

חשוב להיעזר בעורך דין, מומחה בתחום, שינסח את ההסכם בצורה חדה וברורה, יגדיר על מה חלה חובת הסודיות. במצבו הנוכחי ו/או בכל פיתוח או שכלול עתידיים שלו, ימנע הפצה וחשיפה שלו במדיות השונות, בארץ ו/או בחו"ל, יתייחס לנושא הימנעות מתחרות (במידת האפשר והדרוש) ויגדיר את מערכת הכללים שתחול על הסודיות בין הצדדים.

 

  • השמות המלאים והפרטים של החותמים עליו;
    מוסר המידע, מקבל המידע, לרבות תאגידי משנה שלהם שיש להם נגישות למידע הנמסר/מתקבל.

 

  • התחייבות מקבל המידע;
    אי גילוי מידע, אי שימוש במידע שלא למטרת העסקה ולטובת מוסר המידע, אי תחרות בעקיפין, באמצעות צד ג או במישרין, אי תחרות במתן שירות ללקוחות קיימים, אי שימוש בפרטי לקוח, ועוד מידע רגיש אצל מוסר המידע.

 

  • הגדרת המידע הסודי עליו חל ההסכם;
    ישתנה בכל מקרה ומקרה.

 

  • אופן מסירת המידע הסודי;
    בכתב, בעל פה, במדיה אלקטרונית.

 

  • הגדרת מטרת השימוש במידע;
    מומלץ לתחום אותה כמה שניתן, כדי שתהיה ספציפית וברורה. הבטחה כי יש הלימה בין חשיפת המידע אצל הגורם המקבל לבין מטרת ההסכם ה"צרה".

 

  • התנאים ומגבלת הזמן לשמירת הסודיות (בד"כ בלתי מוגבלת, אלא אם הפכה לנחלת הכלל שלא עקב הפרת החובה על ידי מקבל המידע);
    אופן שמירת המידע, פירוט לעניין הפיקוח והאבטחה על המידע.

 

  • הפעולה הדרושה במידע עם תום השימוש בו;
    האופן בו מקבל המידע ישמיד/ימסור למעביר המידע את המידע החסוי שבידיו עם תום התקופה הרלוונטית, בהתאם לדרישת מעביר המידע או הסכמה אחרת בהסכם;

 

  • חשיפת המידע לצד ג' ואחריות מקבל המידע להפרה שביצע צד ג';
    בעת הצורך, ההסכם בין הצדדים יתייחס לאפשרות חשיפת המידע לצד ג', וכיצד? בנוסף, במסגרת הסכם הסודיות ניתן להטיל אחריות על מקבל המידע, לכל הפרה עתידית על ידי צד ג'. נקודה נוספת שכדאי לחשוב עליה היא, מה קורה בפרסום בתערוכות/כנסים. עד כמה זו הפרה של החובה, מצד אחד, ועד כמה זה נחשב שהפך לנחלת הכלל.

 

  • אופן הפעולה במקרה של הפרת ההסכם;
    תביעה,  גילוי חשבונות (הליך מיוחד בו מבקשים מבית המשפט להורות לאדם/עסק ספציפי לחשוף את חשבונות הבנק, מסמכי הנהלת חשבונות הדרושים לפתרון המחלוקת בין הצדדים), צו מניעה, פיצוים מוסכמים במקרה של הפרה, קנס, פנייה לבית המשפט לשם התערבות ומניעת הפרות נוספות, מיהו בית המשפט המוסמך ועוד.

 

מי חייב בסודיות?

היקף חובת הסודיות משתנה בהתאם לנסיבות העסקיות.

 

  • במקרה של שתי חברות או יזמים שמעוניינים להפעיל מיזם משותף. הנטייה תהיה  להציע חתימה על הסכם הדדי/דו צדדי. כך, שני הצדדים חייבים סודיות בגילוי המידע הסודי המפורט בהסכם, זה לזה.

 

  • במקרה של משקיע או עובד, הנטייה תהייה להחתים על הסכם החד צדדי, במסגרתו  כל צד שמקבל מידע תוך כדי המו"מ או בחינת התכנות ההתקשרות החוזית, מחויב לסודיות ביחס למידע שקיבל ולהיפך.

 

 

 

לסיכום – חשוב לזכור

 

סוג ההסכם, ההגבלה על המידע הסודי, משתנים בהתאם לנסיבות הספציפיות, וכל הסכם לחובת סודיות והימנעות מתחרות. צריך שיהיה מותאם לנסיבות העסקיות הפרטניות וייחודי ליזם או החברה עבורם הוא נערך. לכן, חשוב שלא להוריד מסמכים סטנדרטים, "מוכנים" מהאינטרנט. ולהיעזר בעורך דין מסחרי בקיא בתחום. שינסח את ההסכם באופן ייחודי ומותאם לסיטואציה הספציפית ולתחום העסקי המסוים.

בענפים עסקיים שונים משך ההגנה על המידע הסודי משתנה בהתאם להתפתחות באותו ענף. לדוגמא הגנה על מוצר קוסמטי או מיזם בתחום הקנאביס. שונים מההגנה על אפליקציה פיננסית או תוכנת מחשב.

 

משרדנו  מתמחה, בעריכת הסכמי שמירת סודיות. אנו ניצור עבורכם את ההסכם הייחודי הנחוץ לכם, כך שתגנו על המידע הסודי שלכם, ותתפנו להמשיך בפעילותכם השוטפת, ללא דאגות. צרו עמנו קשר לקביעת פגישת התיעצות.

 

מאמרים נוספים