אגודה שיתופית – מושגים חשובים

שתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

סוגי אגודות:

  • אגודה שיתופית  (קואופרטיב) –  ישות משפטית נפרדת שמוקמת על ידי מספר בני אדם (לפחות 7), במטרה להשיג מטרה משותפת, ולשפר את איכות החיים של בני האדם המאוגדים בה. לכן, התחייבויות האגודה בהסכמים לדוגמא או בפעולות שונות שהיא פועלת בהן ,תחייב את האגודה עצמה ולא את חברי האגודה באופן אישי. התנהלות האגודה והזכויות והחובות של החברים בה מוגדרים בפקודת האגודות השיתופיות, התקנות הרלוונטיות ובתקנון האגודה עצמה. רשם האגודות השיתופיות הוא הגורם שמפקח על רישום האגודה. חבר אגו"ש אינו חייב בחובות האגודה , אלא בנסיבות מאד מוגדרות.

 

  • אגודה שיתופית חקלאית – בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), תשנ"ו-1995, אגודה העוסקת בהתיישבות, בחקלאות או שחבריה, כולם או מקצתם, עוסקים בחקלאות. האגש"ח מתאימה למטרות חברתיות, התיישבות וגם למטרות עסקיות

 

  • אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית – בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), תשנ"ו-1995, אגודה שעיקר מטרותיה הן ארגון התישבות חבריה בקהילה וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה.

 

  • מושב עובדים – מושב הוא צורת התיישבות כפרית ייחודית לישראל. בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), תשנ"ו-1995, מושב העובדים הוא אגודה חקלאית שהיא ישוב נפרד, שמטרותיה כוללות ארגון וסידור של התיישבות חבריה, קיום שיתוף באספקה, בשיווק ובעזרה הדדית, וניהול חיי הקהילה במושב כמפורט בתקנון האגודה. במושב העובדים המשפחה היא יחידה כלכלית עצמאית מבחינת הצריכה והייצור, בשונה מהקיבוץ השיתופי

 

  • מושב שיתופי – בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), תשנ"ו-1995, מושב שיתופי הוא אגודה להתיישבות, שהיא ישוב נפרד, המאוגד על יסודות של בעלות האגודה באמצעי הייצור, השיווק והקניין הציבורי, של שיתוף בייצור ובחינוך ושל שוויון בצריכה; מושב שיתופי יכול לכלול בין המטרות שבתקנונו הוראה המאפשרת לחבר האגודה להחזיק רכוש פרטי ולקבל אמצעי צריכה בהתאם לתקנונו וכן המחייבת אותו לקיים את עקרון העבודה העצמי. במושב השיתופי המשפחה היא יחידה כלכלית עצמאית מבחינת הצריכה בלבד.

 

  • קיבוץ – צורת התיישבות שיתופית, ציונית. בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973, הקיבוץ הוא אגודה להתיישבות שהיא ישוב נפרד המקיים חברה שיתופית של חבריו, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל על הקנין, ומטרותיה עבודה עצמית, שוויון ושיתוף בכל שטחי הייצור, הצריכה והחינוך, והרשם סיווג אותה כקיבוץ.

 

  • קיבוץ מתחדש – בקיבוץ המתחדש על החבר מוטלת האחריות לדאוג לפרנסתו וכן עליו לשלם את אגרות הקהילה המשמשות לשימור מתן השירותים המשותפים. בקיבוץ, קיימות מערכות משותפות של חינך, תרבות, בריאות ועוד, וחבריו שותפים בנכסי הקיבוץ ומתנהלים על בסיס ערבות הדדית.

 

  • קיבוץ שיתופי – בקיבוץ השיתופי כלל הכנסות החברים מתרכזות בקופה אחת של הקיבוץ, וכל חבר מקבל מהקיבוץ תקציב אישי ושירותים נוספי שמשתנים בין קיבוץ לקיבוץ. בקיבוץ קיימות מערכות קהילתיות משותפות בתחומים שונים כגון חינוך, בריאות, רווחה, רכב ועוד. על חבר הקיבוץ מוטלת האחריות לעמוד בחובת הפרנסה והעבודה שנקבעה בקיבוץ כחלק בסיס מהשותפות שלו בקיבוץ.

 

 

רשויות:

  • ועד ההנהלה – ההנהלה בפועל של האגודה. תקנון האגודה מגדיר את מספר חברי הועד ומשך כהונתם. רק חברי האגודה יכולים להיות חברים בועד. הועד עוסק בענייני האגודה השופטים כגון כספיים, חברתיים ועוד. הועד מורכב מבעלי תפקידים באגודה ומנציגי ציבור.

 

 

 

מונחים נוספים:

  • בעל משק – בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973, מי שמחזיק כדין בעצמו או יחד עם אחרים במשק חקלאי כבעל, כחוכר או כחוכר משנה או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות, של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב.

 

  • בן ממשיך – בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973, בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב.

 

  • בר רשות – מתייחס למעמדו המשפטי של חבר האגודה. כזכות אישית שאינה קניינית, אשר אופייה וגדריה נקבעים בהתאם להסכמת הצדדים בהסכם הרישיון.

 

  • ברית פיקוח – בהתאם לפקודת האגודות השיתופיות, התאגדות רשומה של אגודות שתכליתה העיקרית היא לדאוג לביקורת החשבונות של האגודות הרשומות שהן חבריה, נוסף על הפיקוח עליהן וחינוכן בענייני קואופרציה

 

  • הסכם המשבצת –  הסכם החכירה אשר נחתם בין האגודה השיתופית לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). 
    משבצת
     היא יחידת הקרקע הכוללת המוקצית לאגודה השיתופית: לצרכי חקלאות, תעשיה/מפעל, תעסוקה, מסחר, נופש וכו בייעודים השונים. בספרים העוסקים במקרקעין של אגודות שהן קיבוץ, מושב.

 

  • נחלה – קרקע שמיועדת לחבר האגודה, המתיישב, למגוריו ופרנסתו מהמשק החקלאי. לרוב הנחלה מוגדרת מחלקה א',ב' וג'.

 

  • פנקס חברי האגודה – המסמך בו מפורטים כל שמות חברי האגודה ופרטים נוספים לגבי כל חבר וחבר, כגון –  מ.ז., תאריך קבלה לחברות באגודה, תאריך הפסקת החברות באגודה ועוד.

 

  • רשם האגודות השיתופיות – הרשם הוא הרגולטור המפקח על האגודות השיתופיות. הרשם פועל מכוח פקודות האגודות השיתופיות ותקנותיה. אלה, מקנות לרשם סמכויות רבות כגון מינוי בורר בסכסוכים בין החבר לאגודה, פיקוח ובקרה על ההתנהלות הכלכלית של האגודה וסמכויות שיפוט ורגולציה.

 

חקיקה רלוונטית:

  • פקודת האגודות השיתופיות – חקיקה משנת 1933 שמגדירה מהי אגודה שיתופית, מה מטרותיה, הליך רישום האגודה, זכויות וחובות החברים באגודה, תיקון תקנון האגודה, אסיפות כלליות, פנקס החברים, קרן מילואים, סדר הפירעון בפירוק אגודה שיתופית ועוד.

 

תקנון ודינים מהותיים:

  • תקנון האגודה –  המסמך המשפטי הבסיסי שמגדיר את פעילות האגודה, מערכת היחסים בין האגודה וחבריה, בין החברים עצמם וכן הזכויות והחובות של החברים. התקנון יחול על החבר מאז שהוא מתקבל לאגודה ועד שהוא יוצא ממנה. חלק מהפרטים שיש לכלול בתקנון האגודה הם: שמה, סמכויותיה ומטרותיה, כשירות החברים, התייחסות לרשויות האגודה (אסיפה כללית, ועד הנהלה), הבחירות לרשויות האגודה, דרכי יישוב סכסוכים ועוד.  כאשר מתעורר הצורך בתיקון או עדכון תקנון האגודה, אנו מסייעים ומלווים את לקוחותינו בהליך התיקון, והגשתו לרשם האגודות השיתופיות בעת הצורך.

 

    1. כאשר החבר מת אם מדובר באדם, אם מדובר בתאגיד – כאשר מתבטל רישום התאגיד החבר.
    2. כאשר החבר מוכרז כפושט רגל או כאשר ניתן צו לפירוק התאגיד החבר.
    3. כאשר חדלו בו הסגולות הדרושות לחברות לפי ועד ההנהלה של האגודה, תקנות האגודה או רשות אחרת של האגודה שנקבעה לכך בתקנות האגודה, קבעה זאת בהתאם לתקנות.
    4. כאשר התקיימו בחבר התנאים על פי הוראות תקנות האגודה לפקיעת החברות מאליה.
    5. כאשר החבר הוצאה מהאגודה על פי החלטת רשות מרשויות האגודה שבסמכותה להחליט על הוצאת חברים מהאגודה על פי תקנותיה.
    6. כאשר החבר הוצא מהאגודה על פי הוראות תקנות האגודה ובלבד שלא יהא רשאי לצאת מהאגודה – מאחר וקיים בו/לגביו סייג המגביל את יציאתו מהאגודה על פי תקנותיה.
    7. חבר אגודה שהוא בן ממשיך – אם אדם אחר נעשה בעל אותו משק והתקבל כדין כחבר האגודה, זולת אם נקבע אחרת בתקנון האגודה.

כך, שיש הבחנה ברורה בין מצבים בהם החברות פוקעת מעצמה לבין מצבים בהם החבר/הקיבוץ מפקיעים את החברות.

 

 

משרדנו הוא אחד המשרדים המנוסים ביותר בתחום האגודות השיתופיות והמגזר החקלאי בישראל. צוות משרדנו מספק שירותים משפטיים מקיפים בנושאים הקשורים לפעילות השוטפת של האגודות השיתופיות וליחסי הגומלין של האגודה עם חבריה, לרבות ייעוץ ומתן חוות דעת בנושאים שונים.

יש לכם שאלה בתחום האגודות השיתופיות? מעוניינים להתייעץ? צרו עמנו קשר ונשמח לעמוד לשירותכם.

 

מאמרים נוספים