הליכים משפטיים בקיבוץ: כאשר חבר קיבוץ, נושא משרה, תובע את הקיבוץ

שתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

האם הליך משפטי, בעניין פרטי, הננקט על ידי חבר קיבוץ, נגד הקיבוץ, יוצר ניגוד עניינים, אצל החבר, כאשר החבר נושא משרה בקיבוץ?

 

אין לשאלה זו מענה ישיר, בפסיקה או בחוק (לרבות, פקודת האגודות השיתופיות ותקנות האגודות השיתופיות). ואף לא במרבית תקנוני הקיבוצים.

התשובה לשאלה זו, צריכה להילמד מכללי ממשל תאגידי. כפי שהם נלמדים ומשתקפים, בחוק החברות, בתזכיר התאגידים הציבוריים. וגם בפסיקה העוסקת בכללי ממשל תאגידי תקין.

 

כללי ממשל תאגידי והגדרות שחשוב לדעת!

הגדרות היסוד הנדרשות לעניין הן:

"נושא משרה", על פי חוק החברות, 1999 ("החוק"), הוא:
"מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה. אף אם תוארו שונה. וכן כל דירקטור או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי."

בקיבוץ יהיו אלו המזכיר, מרכז המשק (מנהל עסקי), יו"ר הקיבוץ, יו"ר ההנהלה הכלכלית, מנהל מפעל, מנהל ענף וכיו"ב.

"ענין אישי", נכלל אף הוא בחוק, כהגדרה כוללת וגורפת. הכוללת גם ענין אישי של קרובו של נושא המשרה או של תאגיד אחר של נושא המשרה. ככלל, אנו למדים על המונח מתוך הפסיקה ולאו דווקא מן החקיקה.

"תאגיד" – הקיבוץ כאגודה שיתופית בכלל זה.

 

החובות החלות על נושא משרה, בתאגיד ובקיבוץ

על נושא המשרה בתאגיד וכך גם בקיבוץ, חלות חובות שהפרתן עולה כדי עבירות פליליות. זאת- בצידן של ההשלכות החוזיות (הפרת ההסכם בין נושא המשרה לבין התאגיד) , שכן קבלת משרה בתאגיד כנושא משרה, משמעה התקשרות בחוזה עם התאגיד, בין היתר לקיום מלא ומדוקדק של חובותיו נושא המשרה לתאגיד והן: חובת הזהירות; החובה לפעול ברמת מיומנות הנדרשת מבעל תפקיד דומה סביר; וחובת האמונים.

 

חוק החברות, קובע, כי: "נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה. ובכלל זה – יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה, לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים".

 

המצאות בניגוד עניינים בין עניינו האישי של נושא משרה לבין אינטרס התאגיד, החלטותיו, פעולותיו, משמעה הפרת חובת האמונים שחב נושא המשרה כלפי התאגיד. יש האומרים כי שום אינטרס אישי, צדדי, אסור לו שישפיע על נושא המשרה ויניע אותו מלפעול לטובת התאגיד בלבד. כלומר, על נושא המשרה לשמור על ניטראליות ואיסור קיום אינטרס אישי או אינטרס צדדי או אחר, למעט אינטרס טובת התאגיד.

 

הדגש הוא על עקרון מהותיות ניגוד העניינים. ניגוד העניינים אינו יכול להיות ענין של מה בכך, אלא צריך שיהיה מהותי – שתהיה טמונה בו אפשרות מוחשית ממשית לניגוד עניינים.

 

גם אם יחליט נושא המשרה לפרוש מהעניין האישי. אסור לו להשתמש בכל בסמכותו, במעמדו, בידע שלו כדי לקדם את עניינו האישי, באמצעות אחרים. והאיסור ממשיך להתקיים גם לאחר שפרש מהענין האישי.

חובת הגילוי המלא ביחס לכל ניגוד עניינים החלה על נושא המשרה. והפתרון לפיו נושא המשרה לא יטפל בנושא ולא ישתתף בדיון או הצבעה בישיבות. אם הנושא הנדון בדיון עלול להעמיד אותו, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין ענינו האישי שלו, הינם פתרונות מוגבלים.

 

הבעייתיות מתחילה כאשר נושא המשרה הוא גם חבר הקיבוץ

בקיבוץ, להבדיל מתאגיד אחר, הסטריליות הנדרשת מנושא משרה, היא בעייתית, כאשר נושא המשרה הוא חבר הקיבוץ. נושא המשרה הוא גם חבר הקיבוץ. ואין זה הוגן לדרוש ממנו להימנע ממימוש זכויותיו על פי דין. כולל נקיטה בהליכים נגד הקיבוץ, בעניינו האישי, שמסיבות שונות לא נפתר בדרכי שלום בינו לבין הקיבוץ.

אך ככל שמבחינת הקיבוץ, מצב כזה הוא מצב מובהק של ניגוד עניינים. וככל שהקיבוץ אינו מוכן לקבלו. על נושא המשרה להחליט ממה הוא נפרד- מתפקידו או מתביעתו. אין מנוס מהדבר, אלא אם יחליט הקיבוץ אחרת.

השאלה תהא אז עד כמה יחשב ניגוד העניינים כמהותי. כך שאינו מאפשר לנושא המשרה לקיים את חובתו ל"נקיון דעת"? עד כמה ההליך המשפטי יפריע לניהול ענייני הקיבוץ ועל העבודה המשותפת בין נושא המשרה לנושאי משרה אחרים בקיבוץ? האם לו היה ידוע מראש מצב עניינים זה היו החברים נמנעים ממינויו או הוא עצמו היה נמנע מלהציג מועמדותו?

 

עניין  אישי בקיבוץ – עמדת הקיבוץ

אם החלטת הקיבוץ תהיה, כי הקיבוץ מקבל את קיומו המוגבל, זמנית ועניינית, של העניין האישי אצל נושא המשרה. כי אז יש להקפיד על יישום הפתרון המוגבל. אך אם קיים חשש. כי קיומו של העניין האישי מהווה ניגוד עניינים מהותי שישפיע על התנהלות נושא המשרה. ויפגע באינטרסים של הקיבוץ, כי אז אין מנוס מאשר הפסקת כהונת נושא המשרה.

ככל שמצב העניינים התעורר במהלך תפקיד נושא המשרה. מוצע להביא את הנושא לידיעת המזכירות שתידרש לעניין, ותחליט. האם היא רואה בנסיבות שנוצרו , קיום של ניגוד עניינים, אם לאו.

חשוב לזכור, יש לאפשר לנושא המשרה להופיע בפני המזכירות. בטרם היא תגבש עמדתה, ולהציג את עמדתו האישית בעניין.

במידה וחלטת המזכירות לא תהא מקובלת על מי מהצדדים. ניתן, כמובן, לערער עליה לאסיפה הכללית. כמו על כל החלטת מזכירות, ולאפשר לקיבוץ לדון בכך ולהכריע בשאלה בהצבעה בקלפי, ברוב רגיל.

 

 

 

 

 

 

מאמרים נוספים