מעמדו של הליך פשיטת רגל – השלכות בקיבוץ

שתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

האם הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) רלוונטיים ליזמויות / עסקים המתנהלים על ידי חברים?
מהן ההשלכות של הליכים אלו על החברים ועל הקיבוץ?



שלום לכולם ולקוחות יקרים,

משבר הקורונה אינו פוסח על עסקים/יזמויות שמנהלים חברים- בחצרי הקיבוץ ו/או מחוצה לו. היום בחרנו להרחיב על ההשלכות של הליכי חדלות פרעון על חברי הקיבוץ והקיבוץ.

 

יזמויות ועסקים המתנהלים בקיבוץ

ההתנהלות של יזמויות ועסקים שמנוהלים על ידי חברי הקיבוץ, מוסדרים ברוב הקיבוצים, בהחלטות מפורשות. החלטות אלה, קובעות את:

  • הסדרי ההקמה והניהול של עסקים אלו;
  • האחריות לניהולם על פי חוק;
  • לרבות מיסוי ההכנסות מהם;
  • האחריות הביטוחית;
  • האחריות המימונית וכיו"ב.

 

הגדרות חשובות:

  • "המסלול העצמאי" – בחלק מהקיבוצים, עסקים אלו מנוהלים על ידי החברים במסלול של עסקים עצמאיים. בנפרד מהקיבוץ. בין כתאגידים שהם אישיות משפטית נפרדת, או כעוסקים מורשים נפרדים מאיגוד העוסקים של הקיבוץ.
  • "המסלול הקיבוצי" – בחלק אחר מנוהלים עסקים אלו תחת שם הקיבוץ ו/או תאגיד בשליטה שלו, כחלק מעסקיו.
  • "המסלול המשולב" – בשאר – במתכונת משולבת, חלקם במסלול עצמאי וחלקם לא, בכפוף להסכמה בין הקיבוץ לחבר.

 

חשיבות קביעת הסדרים לניהול העסקים על ידי החברים

בכל אחד מהמסלולים הנ"ל, חיוני ביותר, לקבוע הסדרים ברורים לניהול עסקים כאמור.

במסגרת החלטה מפורטת שתאושר בקיבוץ, ובמסגרת הסכמים פרטניים בין החבר והקיבוץ.

כך, החלטות והסכמים פרטניים אלו, יסדירו את:

  • מתכונת ההקמה והניהול העסקי של העסקים;
  • הטלת האחריות על החבר לניהול העסק על פי חוק;
  • לניהול ספרים כחוק;
  • לניהול והעסקת עובדים ובטיחותם על פי חוקי העבודה;
  • להוצאת והחזקת רשיונות עסק תקפים;
  • לקיום שקיפות בניהול העסק;
  • לקיום חובת דיווח לקיבוץ,
    לרבות העברת דיווחי סוף שנה לקיבוץ, כגון:

    • דיווח שנתי למס הכנסה (טופס 1301)
    • או, אם החבר שכיר בעסק, טופס 106 וכיו"ב.

כך, יובטח ניהול עסקי תקין, כדין ועל פי כללי חשבונאות מקובלים ותקינים. בנוסף, תמנע, ככל האפשר, הסתבכות חוקית של העסק, קריסה כלכלית שלו, והנזקים הכרוכים בכך.

משבר הקורונה מאתגר וצפוי לאתגר ביתר שאת, עסקים שונים, באופן שספק אם מנסחי ההחלטות וההסדרים בקיבוצים, צפו אותו.

 

עסקים במסלול העצמאי

מאמר זה מתייחס, בעיקרו, לעסקים במסלול העצמאי – זאת בהנחה שהשקיפות המתחייבת במסלול הקיבוצי, וגם במסלול המשולב, יבטיחו התערבות הקיבוץ כבר בשלבים המוקדמים. כך, שזו תחסוך, מן הסתם, הסתבכות עסקית של העסק ושל החבר המנהל אותו. חשוב לזכור שבמסלול העצמאי המצב שונה.

 

מה קורה כאשר החבר בעל העסק או העסק יקלע לקשיים כלכלים?

עסק/חבר-בעל עסק שיקלע לקשיים כלכליים, בגינם לא יוכל לעמוד בתשלומים שהוא חייב לאחרים, כולל לקיבוצו. ינסה, בדרך כלל, תוך הסתייעות בליווי מקצועי (רו"ח, עו"ד), להגיע להסדר עם נושיו להחזר חובות העסק. במלואם או בחלקם, בלוח הזמנים שיקבע ביניהם.

ככל שלא יוכל להגיע להסדר עם הנושים (שלא יסכימו לקבל החזר חלקי של החוב).
זכאי החבר-החייב, בכפוף לעמידה הקבועים בחוק. לפתוח מיוזמתו בהליך פשיטת רגל (בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, החל מספטמבר 2019).

במסגרת הליך זה, תבחן יכולתו לשיקום כלכלי של העסק, ויכולתו לפרוע את חובותיו, כולם או חלקם. תוך הקפאת ההליכים המשפטיים נגדו לתקופת ההליך. כשבסיומו יוכל לקבל הפטר (פטור) מתשלום החובות שלא כיסה.

 

הכרזת החבר כפושט רגל – האם עילה להפקעת חברות?

עמידת החבר-החייב בהוראות החוק, תאפשר את הכרזתו כפושט רגל. כמו כן, תאפשר כינוס נכסי העסק לשם מימושם והזרמת מזומנים לקופת פשיטת הרגל ותשלום לנושים, על פי הסדר הנשייה שאישר בית המשפט בהליך. בנוסף, ההכרזה תאפשר הגנה על החבר מפני תביעות הנושים. ובסופו – תאפשר קבלת הפטר (פטור) מהחובות אותם לא כיסה במסגרת ההליך, ותאפשר בידיו לשקם את חייו ולפתוח דף חדש מהבחינה האישית והכלכלית.

 

אלא שסעיף 35 (ה) לתקנוני מרבית הקיבוצים, אם לא כולם, קובע, כי חברותו של חבר בקיבוץ פוקעת אם הוכרז כפושט רגל. כך גם תקנות האגודות שיתופיות (חברות), אלא שאלו מסייגות את "פקיעת החברות", בקובען, כי החברות תפקע "אלא אם היתיר הרשם את המשך החברות". תקנוני הקיבוץ לא כללו סייג זה.

לטעמי, על אף לשון תקנון הקיבוץ, שאושר וקיבל תוקף על ידי רשם האגו"ש, לשון התקנות תגבר, וככל שהרשם יקבע, כי יש להתיר את המשך חברותו של החבר-החייב, על אף שהוכרז כפושט רגל, לא ניתן יהיה להפסיקה.

 

לסיכום נקודה ראשונה זו, ובקצרה, אין פקיעת חברות אוטומטית, אם וככל שיוכרז החבר כפושט רגל, והקיבוץ ידרש, אם כך יחליט, לקבל החלטה במפגיע, על הפסקת חברות של החבר, על פי תקנון הקיבוץ, עקב הכרזתו כפושט רגל.

בנסיבות אלו, החבר יכול לפנות, לרשם האגו"ש ולבקש שהרשם יתערב בעניין, מכח התקנות, וההכרעה בעניין תינתן על ידיו בהתאם לנסיבות:

  •  אם ימצא כי החבר צדק בבקשתו – יתיר את המשך החברות;
  • אם ימצא כי הקיבוץ צודק בטענתו ויש להפסיק את חברותו של החבר – לא יתערב, והקיבוץ יוכל להמשיך בהליך הפסקת החברות על פי התקנון.

הגשת תביעות חוב על ידי הנושים

במסגרת הליך הפש"ר, הנושים צריכים להגיש תביעת חוב לנאמן, בגין חוב החייב להם.
כך גם הקיבוץ, כאשר החבר- החייב, חייב לקיבוץ כספים בקשר עם ניהול העסק (דמי שכירות, שימוש בשירותי הקיבוץ וכו').

הקיבוץ כמו כל נושה אחר, חייב בהגשת תביעת החוב שלו בתיק הפש"ר. אם לא יעשה כן, אין הוא נושה בתיק הפש"ר, ולמעשה, כפי שיובהר להלן, אין לו כל דרך חוקית להפרע, ולו חלקית, מהחבר- החייב.

הקיבוץ אינו יכול להגיע ל"הסדרים" פרטניים עם החבר, מחוץ להליך פש"ר

הקיבוץ אינו יכול להגיע ל"הסדרים" פרטניים עם החבר, מחוץ להליך פש"ר. לדוג' אם הקיבוץ והחבר יחליטו עלן עסקת "קיזוז" חובות בין הקיבוץ לחבר. עסקאות אלה נבחנות בחשדנות רבה. הן נחשבות כמתן "זכות קדימה" בנשייה לנושה אחד, תוך "העדפת" נושה זה על פני אחרים.

העדפה זו אסורה בהליך פש"ר. והיא  מעשה מרמה שמתבטל בפני הנאמן. ולכן, מסכנת הן את הקיבוץ והן את החייב. 

כדי להכשיר עסקת קיזוז בין החבר לקיבוץ, על העסקה לעמוד בתנאים דווקניים של החוק.

להמחשת האמור, ולדוגמא, 2 מצבים:
קיבוץ עומד לחלק מענק לחבריו (בונוס, מענק מיוחד וכו').

הקיבוץ יכול להימנע מהגשת תביעת חוב? ורק בעת חלוקת המענק לחברים, לקזז מחלקו היחסי של החבר (החייב) במענק, את חובו לקיבוץ, מחוץ להליך פש"ר? ובכך לסיים את ההתחשבנות מול החבר-החייב?

 

האם יכול הקיבוץ להחליט על סכום חודשי שהקיבוץ יעמיד לרשות החבר- החייב, כדי לסייע לו בהוצאותיו החודשיות בקיבוץ?

התשובה ל-2 המצבים היא – לא! אינו רשאי.

והסיבות הן:

  1. זכות כספית שתקום לחבר – החייב, צריכה לעבור לידי הנאמן בפש"ר. לצורך חלוקה בין כלל הנושים בתיק הפש"ר, לפי סדר נשייתם. המענק שחילק/יחלק הקיבוץ הוא זכות כזו.
  2. קיבוץ שלא הגיש תביעת חוב נגד החייב- החבר, אינו נושה בתיק פש"ר. אם הכריז הקיבוץ על חלוקת מענק לחברים, על החבר- החייב, לדווח עליו לנאמן בתיק פש"ר, ואם לא יעשה כן, הוא מסתכן בביטול הסדר הנושים בתיקו והפטר מחובות שיגיע לו.
  3. הכרזת הזכות למענק וקיזוזו מול חוב החבר לקיבוץ, היא "העדפת נושים" אסורה. העדפה זו אסורה על פי דיני פש"ר, והיא בטלה בפני הנאמן, והיא מסכנת הן את הקיבוץ והן את החבר-החייב.
  4. המענק דינו שיועבר לנאמן בפש"ר ויחולק בהתאמה לנושים.
  5. כך גם כל סיוע כספי/תמיכות חודשיות שהקיבוץ רוצה להעמיד לחבר, קבועות או משתנות, הם חלק מנכסי תיק הפש"ר וצריכים לעבור לנאמן.

 

כל הסדר צריך שיבחן לאחר בחינת תיק הפש"ר, כדי למצוא את הדרך המיטבית לסייע לחבר ולמשפחתו, תוך שמירה על החוק ולהמנע מ"זריקת כסף טוב אחרי כסף רע".

 

וכתמיד,
רק בריאות וחזרה לשגרת חיים ברוכה

 

מאמרים נוספים